ניתוח הקולאז'

הקולאז' מתחלק לשני חלקים. תחתון ועליון. בחלק התחתון בחרתי ליצור עץ תפוזים שעומד על אדמה קשה ויציבה העשויה מאבני פסיפס.
העץ מסמל משהו חזק ויציב והתפוזים הם כמובן, הפירות שלו. זאת אני. אני חזקה, מצליחה להתמודד עם קשיים, צולחת אתגרים ובעלת חוסן נפשי גדול. לרוב אלה יהיו החלקים שאבחר להראות כלפי חוץ.
התפוזים הם הדברים הטובים שיש לי בחיים. כמו המשפחה שלי שבזכותה אני מצליחה להיות חזקה. החלק העליון הוא החלק של הנפש. שם קורים עוד הרבה דברים. לצד הכוחות שאני מראה כלפי חוץ, קיימים בי גם שדונים. הם מבטאים את החולשות, הקשיים, החוסר ביטחון שיכול להיות, הפחד מכישלונות ועוד. הם  מובאים בקולאז' בצורה מטושטשת כי לרוב אבחר שלא להראות אותם. המראה מראה את האמת.
למרות שהיא מראה את החלק החיצוני שלנו, היא גם מזהה הבעות ורגש ולכן, אי אפשר לברוח מהאמת שלה. לידה הוספתי צמד מילים שמצאתי בעיתון שממחיש ומתחבר לי גם למראה וגם לסיפור הקולאז' באופן כללי- "הקול אמת".
מתייחס בעיניי לקול הפנימי שלי. הקול הפנימי שלי תמיד יגיד לי את האמת. לא משנה מה אספר ואציג בחוץ בפנים אני אדע את האמת. בראש הדף, מודבק חבל שתליתי עליו את תמונת החפץ  איתו בחרתי לעבוד בתוספת של תמונה שמצאתי בעיתון שרשומים בה מילים שמתחברות בעיניי לסיפור כולו. החלק העליון של הקולאז', חלקו באוויר, חלקו מטושטש, באים להראות שלא תמיד ארצה לגעת, לראות, להתחבר או להתמודד ועם זאת, המראה באה להגיד שאין לאן לברוח וגם אין סיבה בשביל מה. כל מה שקיים בתוכי הוא שלי. הוא אני. לכן, ליד העץ, שמבטא את הכוח והחוסן שלי בחרתי לכתוב חלק מהשיר: "בדיוק כמו שאני ככה זה טוב". אני מאמינה למילות השיר, אני שלמה עם מי שאני וכשאני מרגישה ככה אני יכולה להיות שקופה יותר. ולכן כל החלק התחתון מכוסה בדף שקף. זה מבטא את זה שמבעד לחוזק שלי אני יודעת ומצליחה לפעמים להיות גם שקופה ביחס לפגיעות שבי.