דיוקן מתובל
ניתוח הדיוקן
בדיוקן זה השתמשתי בפלפל שחור, פפריקה, סומק, ראס אל חנות, בהרט, קפה, מלח גס, פלפל ארבע העונות, קוואקר וכורכום. המאפיינים העיקריים שלי הם השיער, הריסים, והשרשרת אמונה. את הריסים יצרתי על ידי הדבקה של שומשום שחור, בשיער הודבק פלפל שחור והגוונים שלו נוצרו על ידי הדבקה של קוואקר אחד אחד, שנצבע מעט בקפה. שרשרת הזהב עם התליון שעליו חרוטה המילה אמונה קושטה בפלפל ארבע העונות והתליון נצבע בכורכום ושמן. כמו כן, היהלום שליד התליון נוצר על ידי הדבקה של גרגירי מלח גס. בנוסף, הסומק בלחיים נוצר על ידי פפריקה, צבע מאכל ורוד ומעט מים, שומשום הודבק כדי ליצור נמשים ובעזרת פפריקה וסומק שהדבקתי יצרתי את השפתיים.
כשניגשתי ליצירת הדיוקן, תחילה נבהלתי. אני לא ציירת ובעיקר לא של תווי פנים. אני כן, מסודרת. כן מדויקת. על כן, החלטתי לצייר דיוקן שלי עם דגש על הדברים שמאפיינים אותי.
הדיוקן כפי שהוא מובא מספר סיפור על אישה מאוד מוקפדת. מסודרת. שכלפי חוץ הכל נראה מושלם. האישה, בעלת שיער גלי מסודר עם גווני שמש. הריסים שהובלטו עם שומשום שחור, ביום יום נצבעים במסקרה. הלחיים בסומק והשפתיים באודם עמיד. גם אם הדיוקן חסר הבעה או לא עומד ב"חוקי" הציור, הדברים שמאפיינים אותי בו הובאו בצורה מדויקת ככל האפשר. בתהליך היצירה של הדיוקן, צבעתי את השפתיים בפפריקה וסומק שנטבלו בשמן. אחרי כמה זמן, השמן נמרח, התפשט ויצא מקווי השפתיים שהוגדרו. הכנתי יצירה חדשה ובחרתי להדביק את הפפריקה והשמן בדבק שקוף, כדי שלא יזוזו. כמו במציאות. השימוש באודם עמיד שלא יורד הוא על מנת, שלא יזוז ושלא ימרח. זה דיוקן שלי וחשוב לי להיראות אסתטית "ומתוקתקת", כפי שאני במציאות. ואז כאילו לא למדתי מהטעות הקודמת, עשיתי זאת שוב והפעם על תליון השרשרת. את התליון צבעתי בכורכום ושמן. השמן נמרח ויצא מהקווים. חשבתי לעצמי שהשלמות שוב נפגעה ואולי אני צריכה להכין שוב יצירה חדשה. אך הפעם החלטתי שלא. לא סתם התליון עליו חרוטה המילה אמונה נמרח באופן כזה שהוא גדל מהמקור שלו. החלטתי להשאיר את זה ככה. תמיד הייתי אדם מאמין. דברים שעברתי בחיים הביאו אותי להאמין שמישהו למעלה רוצה את הכי טוב בשבילי והוא מנתב לי את המסלול הכי מדויק ונכון עבורי. עם זאת, בתקופה האחרונה, אני בשאלות והרהורים. דברים פתאום פחות בהירים לי, פחות מובנים, יותר קשים לי. האמונה עדיין קיימת, עדיין גדולה אבל אני מזהה איזו תנועה שאולי לא הייתה קודם. ספק אם התנועה היא של האמונה עצמה שהולכת ומתפתחת וגדלה או תנועה של השאלות שאני שואלת סביבה. מה שבטוח זה שאני לא בטוחה שאני אוהבת את התנועה שנוצרה. התנועה כמו השמן שנמרח, גורמת לי לאיזה אי נוחות וחוסר שקט מבפנים.
הדיוקן מספר סיפור על אישה שכלפי חוץ הכל נראה טוב עד מושלם אך מבפנים יכולות להתחולל סערות שלא ייראו כלפי חוץ. בחוץ האיפור מסתיר והחיוך הגדול יכול לרמות. עם זאת, הסתירה שעלולה להתקיים בין החוץ לפנים, לא סותרת את העובדה כי האישה בדיוקן וגם במציאות, היא אישה חזקה.
