תיאור החפץ על פי רכיביו

קופסת המשחק בגווני שמנת- אפור. שם המשחק הוא, ארץ יצורי הנפש, כתוב בחלק העליון של מכסה הקופסה בצבע חום כהה- שחור ומתחתיו כתובים בשני משפטים פירוט קצר המרמז על התוכן שלו. על מכסה הקופסה ניתן לראות איור של דמות מבוגרת מחבקת דמות של ילד ושניהם יחדיו מחזיקים בשתי דמויות צבעוניות אשר בהמשך, כשפותחים את המשחק מבינים שדמויות אלה מהוות את הכוחות והשדונים שבנפשנו. המשחק בגודל קטן עד בינוני בצורת מלבן, ועשוי מקרטון קשיח. כשפותחים את מכסה הקופסה מגלים צבעוניות רבה וציורים רבים ומגוונים של דמויות המשחק. צבעוניות זו עומדת בניגוד לצבעים הרגועים המעצבים את חיצוניות הקופסה. כמו כן, הקופסה מבפנים מחולקת לשני חלקים, כאשר בכל חלק מונחת חפיסת קלפים. בחפיסת קלפים אחת אלו קלפים המתארים את הכוחות שלנו ובחפיסה השנייה נמצאים קלפים המתארים את השדונים שלנו. כשהמשחק סגור והופכים אותו, ניתן לראות שעל רקע לבן כתוב בצבע שחור הסבר מפורט על המשחק, הקלפים, המשמעות והשימוש שלו. חלק מהכתוב מודגש באופן כהה יותר. ומצידו  מודפסים הדמויות הצבעוניות.

החפץ הזה הוא אני-ביטוי עצמי

קופסת המשחק צבועה בצבעים עדינים ושקטים עם דמויות צבעוניות שכנראה רק רומזות על מה שיש בתוכה ולא מגלות הכל..  צריך לפתוח אותה כדי לראות. כדי להבין. כך גם אני.. בהתחלה שקטה, יש שיגידו חשדנית.. ולוקח לי קצת זמן, אבל כשהזמן עובר אז כמו הקופסה אני נפתחת ומאפשרת לראות את מי שאני ולהיכנס לעולמי..
הקופסה מכילה קלפי כוחות וקלפי שדונים. גם בי קיימים כוחות המבטאים את היכולות והחוזקות שבי. את הדברים בהם אני טובה. ויש בי שדונים.. השדונים הם אלה שהייתי רוצה לוותר עליהם כי הם לא מקדמים אותי. השדונים יכולים להיות גם האתגרים שהייתי רוצה לנצח אבל לא תמיד אני מצליחה.
מכסה הקופסה מאויר בדמות מבוגרת שמחבקת ילד ושניהם מתבוננים בדמויות הצבעוניות המבטאות את הכוחות והשדונים. זה מחובר אלי כי המון שנים הייתי מוכוונת משפחה. הייתי אמא במשרה מלאה. גידלתי את ילדיי. תמכתי והעצמתי את כוחותיהם.  הכוח האימהי שלי שלט והייתי גאה בו.. עם זאת, לא רציתי שזה מה שיגדיר אותי. היה לי ברור שיש בי יותר. אבל לא נתתי לכוחות נוספים שלי ביטוי. לצד זה, כן העסיקו אותי מאוד השדונים שבי..

היום אני במסע של לתת מקום לעוד כוחות שקיימים בי, להשתמש בהם יותר.  ולחיות בשלום עם השדונים שלי.

החפץ הזה הוא אני – ניתוח סימבולי AI (מתוך הבנה שלו שמדובר בספר ולא במשחק)

אני יצור של שילובים: בין ריאליסטי לפנטסטי, בין העולם הפנימי שלי לבין מה שאני מציגה כלפי חוץ.
הילד והמבוגר שבי מתקיימים יחד – הילדה הפנימית שבי עדיין מביטה בעולם בתמיהה ובקסם, אך המבוגר שבי מלווה אותה, תומך בה, מנסה להבין אותה.
אני מחזיקה את היצורים שבתוכי – רגשותיי, פחדיי, כוחותיי ודמיונותיי – ומנסה להבין איך לטפח אותם.
הצבעים שבאיור מסמלים את הצדדים הייחודיים שלי: דמות הקוסם מסמלת את היכולת שלי לחלום, ליצור ולהעז, בעוד הדמות הקטנה יותר מסמלת את הפגיעות שלי, את המקומות שבי שזקוקים להגנה ואהבה.
השם "ארץ יצורי הנפש" מתאים לי – אני נעה בין עולמות פנימיים מלאי דמויות, תחושות, מחשבות. אני חוקרת את עצמי כמו שהספר חוקר את הכוחות שבתוכנו.

לסיכום: הספר הזה מספר אותי, כי אני אוחזת בנפש שלי כמו ביצורים קטנים ועדינים, חוקרת אותם, מטפחת אותם, ונותנת להם מקום בעולם שלי.